אורן רוברט נ' רסקו חברה בע"מ

פסק דין

רקע

לפניי תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע, יליד שנת 1943, נשוי, אב לילדים וסבא לנכדים, כתוצאה מפגיעה בכתף שמאל, בעת שעבד אצל הנתבעת. בעת התאונה, היה התובע בן 62 שנה, עובד ותיק, מנופאי במקצועו, אשר עבד אצל הנתבעת במשך 33 שנה. התובע פרש פרישה מוקדמת בגיל 63.

אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע נפגע בעת שעבד באתר בניה של הנתבעת, אם כי קיימת מחלוקת לגבי נסיבות התאונה. מכאן גם המחלוקות לעניין אחריות הנתבעת וקיומו של אשם תורם. עוד קיימות מחלוקות באשר לגובה נכותו של התובע בעקבות התאונה, נכותו התפקודית, נסיבות פרישתו, נזקיו של התובע וכן באשר לניכויים שיש לנכות מסכום הפיצוי, היה וייקבע כי הנתבעת אחראית לפצות את התובע.

אירוע התאונה

התאונה אירעה באתר בנייה בשם "נווה רסקו" בפתח תקווה, בו עבד התובע יחד עם עובדים נוספים. על פי כתב התביעה, בתאריך 19.12.05, בשעה: 07:30 בבוקר או בסמוך לכך, קיבל התובע הוראות לקשור ולהעמיס מטען של שקי חול כבדים ("בלות") לעגורן, אשר היה בבעלותה של הנתבעת. באותה עת, עובד זר אזרח רומניה בשם איוון או אלין פופ (להלן: "פופ"), שעבד באתר ואשר לטענת התובע, לא הייתה לו כל הכשרה לתפקיד, קיבל הוראות לכוון את תנועת העגורן. בעת שהתובע סיים את עבודת הקשירה וטרם הספיק להתרחק מאזור ה"בלה", קיבל המנופאי הוראה מפופ להרים את המטען לאוויר ותוך כדי הרמת המטען ע"י המנופאי, הוסת כבל העגורן לכיוון התובע והמשטח ופגע בו. כתוצאה מכך, איבד התובע שיווק משקל, עשה מספר צעדים לאחור, נתקל בארגז טיט שהיה מוצב מאחוריו ונפל לתוכו על כתפו השמאלית. התובע ניסה להתאושש מהנפילה ומהמכה, אך ללא הצלחה ומשכאביו גברו, הובהל לחדר מיון בבית חולים "בילינסון" בפתח תקווה.

טענות הצדדים לעניין נסיבות התאונה

להלן, בתמצית, טענות התובע בסיכומיו:

במהלך שנת 05', טרם התאונה, הועבר התובע מפרויקט רסקו בראשל"צ לפרויקט נווה רסקו בפתח תקווה, מקום אירוע התאונה.

התובע טוען כי בפרויקט נווה רסקו נאמר לו להיות סוג של "כולבויניק", לא לעבוד על מנוף, אלא לקבל הנחיות מאחרים ולקדם העבודה כפי שידרשו הממונים עליו, לרבות העמסת מטענים לעגורן. התובע לא שימש אחראי אתר או מנהל עבודה וגם לא קיבל משכורת או תנאים של אחראי או מנהל עבודה. התובע העיד כי האחראים עליו היו מר נחום כרמלי, אחראי האתר ומנהל העבודה בפתח תקווה ומר שלום דגן, אשר העביר את התובע מהפרויקט בראשל"צ.

התובע העיד כי במועד התאונה, קיבל הוראות לקשור ולהעמיס מטעם של שקי חול כבדים לעגורן, אשר כונו "בלות". באותה עת, קיבל המנופאי מיכאל כהן הוראות לכיוון תנועת העגורן מעובד אחר, פופ, ששימש בתפקיד מכוון המנוף (אתת). למיטב ידיעת התובע, לפופ לא הייתה הכשרה לתפקיד האמור.

התובע הצהיר, ועדות זו חוזקה ע"י מר נחום שלמה מנהל האתר מטעם הנתבעת, כי כדי לשמש בתפקוד מכוון מנוף, יש לעבור קורס מטעם משרד העבודה וכן לקבל רישיון רשמי ממשרד העבודה.

בעת שהתובע סיים את עבודת הקשירה, בטרם הספיק להתרחק מהעגורן, קיבל המנופאי הוראה מפופ להרים את המטען לאוויר. תוך הרמת המטען ע"י המנופאי, הוסת כבל העגורן לכיוון התובע והמשטח פגע בתובע, התובע איבד שיווי משקל ותוך כדי צעידת כמה צעדים אחורה, נתקל בארגז הטיט שהיה מוצב מאחור ונפל לתוכו על כתפו וידו השמאליים. התובע לא התאושש מהנפילה ומהמכה והוא הובהל לבית החולים.

התובע העיד כי לאחר התאונה נסע הפועל פופ לרומניה ולא שב.

התובע טוען כי עדותו קוהרנטית ואמינה ומתיישבת עם תצהיר עדותו הראשית ותביעתו.

התובע טוען כי ראיותיו נתמכו ע"י טופס המל"ל בל-250 ואשר מהווה הודאת בעל דין בנסיבות התאונה.

התובע טוען כי הנתבעת לא הוכיחה טענתה כי התובע היה מנהל האתר.

כמו כן טוען התובע, כי הנתבעת לא הביאה עדים מטעמה, למעט עדותו של מר נחום שלמה, שהתברר שהיה מנהל העבודה באתר, כי הנתבעת לא הצליחה להפריך את גרסת התובע לגבי נסיבות התאונה וכי קבלה חיזוק בעדותו של העד מטעם הנתבעת, מר נחום שלמה. עדותו של נחום שלמה בבית המשפט סותרת לחלוטין את תצהירו וזו עדות שאינה אמינה ואין ליתן בה אמון.

להלן, בתמצית, טענות הנתבעת בסיכומיה:

הנתבעת טוענת כי התובע עבד אצלה כמנופאי ותיק, במשך 35 שנה, היה מנוסה ואף היה מעביר קורסים במקום העבודה.